נופלת
נופלת חזק
ממלמלת מילים ומחכה לישועה
מושיטה ידיים לפנים, מנסה לתפוס בחיים
ופתאום....
רואה את האור, האור באמצע השחור
ומן האור אתה יוצא
בוהק וזוהר כמלאך
את ידיי המושטות אתה לוקח
ומוציא מן השחור אל עבר האור
שנינו יד ביד צועדים בין כל הנשמות והמלאכים
ואני מרגישה שהם לא יכולים לפגוע בי
ואף פעם גם לא יוכלו
אתה לא תתן לרוח להעיף בי כמו עלה נידף
אתה לא תניח לאש לשרוף ולהשאיר בי סימן
אתה תגיע בריצה כשאזדקק לך
זה אתה שתמשוך אותי חזרה כשאאבד את האחיזה
תבריח את כל השדים והפחדים
תשכיח את כל הכאבים
תנגב את הדמעות שכ"כ מהר יורדות
איתך אני מרגישה הכי בטוחה
כי אתה הוא מגן הפלדה שלי
המבצר שלי