|
אתה מחייך ומסתכל עליי
חושב שבסוף הכול יסתדר
אך בין השורות אתה מתבלבל ונופל, ובתוכך מסתגר
חושבת עליך המון, לא יודעת מה בסוף יהיה
והזמן הולך ונעלם, הולך ומתאדה
אתה מאבד אותי כל שנייה שאתה לא כאן
גום לי לתהות כל פעם למה
כנראה שאני לא עומדת במבחן, ועליי פשוט להמשיך הלאה
אמרת שלצידי אתה תמיד תהיה
אבל רציתי אביר וקיבלתי בתמורה עוד חובב
אני מנסה לך לכתוב מכתב, לא יודעת מאיפה להתחיל
אני יודעת שללב זה כ"כ יכאיב
אך תן לי לשלם את המחיר
אני רואה את עיניך ולא רוצה לעזוב
מרגישה את זרועותיך בפעם האחרונה
ולא יכולה להפסיק לחשוב
שהכול היה יכול להיות הרבה יותר טוב
אילו רק היית פה. |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.