הוי חומד מחמד ליבי,
איך אספר על אותו יום אכזרי,
עת לחשו לי על עתידך ועתידי.

לא ידעתי את ליבי מצער,
כי הרי אתה כבר לא נער,
ואולם כל חייך הילכת על חוד התער,

אך לו ידענו את שיגיד המחר.

מי פילל ומי מילל,
שנמצא עצמנו ללא גואל,
חבל חבל לישראל,
שאיש כמוך כך נופל.

אצל אלוקינו שבשמיים כוכבך זורח,
אך אתה לנפשך לא מוצא מנוח,

מי יתן ואת בירכתו האל ישלח,
ואנו בו חזק חזק נבטח.

כולי תיקוה לנס מהיר,
שאו..טו..טו..קורעים אנחנו את כל העיר.
אמן כן יהיה רצון.