לפני שלושה ימים התחלתי לקבל מושג, בעצם, מי אתה, ואני עדיין
כל כך רחוק מלקבל תשובה.
תמונה ישנה, שכבר מצהיבה, משחזרת רגעים מן העבר, ומציגה פנים
עם חיוך ממש כמו של אבא.
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אבל אני לא יודע עליך אפילו
מילה אחת ויחידה, וכמה שהייתי רוצה.
"איש קשה", תמיד אמרו עליך, ואני מה אומר?
במגרה חומה וקטנה, בארכיון במושב ירוק וקטן הדבר, שהכי קרוב
להיות אתה, נמצא ומכיל בתוכו את תמצית חייך ומותך.
אני לא יודע מה הכי אהבת לאכול, ובעצם, אני לא יודע עליך
כלום.
ולמרות זאת, איך זה שאני מרגיש כל כך קרוב? |
