אני רצה וצועקת,
וצועקת ורצה, רצה, רצה.
החדר גדול
אבל קטן מלהכיל את כל זה.
וכל כך שקט ברעש שלי.
אני זבוב,
פיסת אוויר אחת מיני מיליוני אחרות,
אני תזזיתית אבל שותקת.
איפה מי שאחראי לכל זה?
מי שהתחיל את המשחק ולא קבע סופו?
כולנו מבקשים אותו
ועיוורים לזה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.