אבי רז / מגבלה |
שמלטפת לחיי.
לצפות את השמש העולה,
לדמם למוות בדמדומי שקיעתה,
רציתי לטבוע,
במבטיו הכחולים של הים,
לחשוב כברק,
להבין כמו אמא טבע,
לכתוב כמו הזמן,
לצייר כמו הנוף
ולפסל כמו אלוהים.
ואני יושב,
טובע בכיסא,
בחדר סגור.
רוצה מתוך ריבוע
כמגבלות הייצור,
רציתי לעוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|