אבי רז / נידונים |
החיים קצרים
(מאה שנים של
בדידות)
ידעה כי נדון לאהבה,
גבוה, רחב,
בצעד בטוח
מהלך מולה
בשאונו של רחוב.
ידע כי נדונה לאהבה,
בגווה התמיר,
בנשיותה הפורחת,
בפני המלאך
שלעולם מבטיחות.
כשעברו איש על פני רעותו,
הרעיפו מבט מבויש, זה בזו,
נדונו לבדידות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|