ניר עמר / רוחות של תשוקה |
וגופי וליבי דרוכים בעוברה
להוט ומזיע מחום התשוקה
המלהיטה את האש בחומר בעירה
רגעי הזמן עוצרים מלכת
ודמותך ענוגה מול עיניי מרחפת
גופך הצחור ושיערך הפזור,
בעיניך רעב ותאוה ופיך סגור.
בצעדים נואשים את סוגרת מרחק
וממיסה את ליבי אל גופך הדק
שפתותינו נפגשים בתאות אין קץ
וידינו מרחפות בליטוף מעקצץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|