|
מציע אני לעולם את עצמי
אדמדמת מתפזרת על מצע הים
ככתמי בושה על סדין הוויתינו
מרמזת לחדר עלוב אפל
שהנה הנה
בא ונועל
היחיד אני בחדרי
הניצב אני במרכז
או שמא המרכז נמצא בי
אם הן ואם לאו
הכיצד חלוני מתעטף בעלטה חסרת שליטה
חודרנית רוצחת
ממלא כל גרגיר לתקווה
כחיה מרדנית
מבלי גינונים של בקשה
כופה עלינו עצמה
עד שאין חלון אין קיר אין מרחב
רק אין סוף בלתי נלאה
סוגר וצובע בקרירות חשוכה
והנה הנה אני - מציע עצמי
זרזיפים כחלחלים
פושטים ומפשיטים בעדינות ובשלווה
כמגלים אישה
סנונית סנונית
טפח טפח
יחשפו כל חסרונותיה
אט אט
כחלחל אחיד אחד
כמו מתאחד עם הים
מאוורר את חדרי מחדש
מבושה
מאמץ ההפשטה - מחמם
ומרטיב בזעת אלוהים
מזנק אל נקודת הרתיחה
אט אט כשם שאחד הגיח השני קרב ובא
אט אט אני נחשף אל כיסופי האור
שנחשף אל חדרי
וכיסופיו אלי
והנה הנני
כל כולי לכול |
|
|
בראסמי!
בדוגרי!
באורסול!
כרבולת של
תרנגול מנסה
להשתלב בסביבתה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.