[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחף דובילנסקי
/
ספור אהבה מסובך

מבוא
"נמאס לי "!!  אמרה גלית "פשוט נמאס לי" ."מה קרה"?
שאלתי, "אני  רוצה לזרוק את דוויד  הוא כל הזמן מתווכח איתי ,
יש  איזשהו  רגש אליו אבל אני לא חושבת שזו אהבה אני צריכה
לעשות משהו לא יודעת מה אבל אני אעשה...". עכשיו כמו שאתם
רואים  זה כמעט סוף הסיפור ולא ברור לכם מה קורה  גם אם אני
הייתי קורא מספיק לא הייתי מבין, לכן נעשה הפסקה ונחזור  אחורה
רק קצת בכדי שתבינו מה קרה.

פרק 1
גלית  או גל  כמו שהחברים  נהגו לקרוא לה היא בחורה  בת 22
שגרה בדירה שכורה בת"א  עם החבר הכי טוב שלה (אני), בחורה נאה
היא  גל ,כל חייה היו לה קשרים תמיד הייתה בקשר אם מישהו, אף
פעם לא הייתה לבד ואם קשר היה נגמר תמיד היא זו שגמרה אותו.
גלית בחורה מקובלת תמיד הייתה ותמיד תהיה, יש לה הרבה חברות
לדוגמא החברה הכי טובה שלה חברה שלי, לא הצגתי את עצמי שמי
גלעד בן 23 ואני כמו שכבר ראיתם השותף של גל לדירה אני עובד
בחנות בגדים, אני נראה לא רע קצת חנוני כזה אבל  היו לי בחורות
בחיים.
ונחזור לסיפורינו לגל היו הרבה קשרים אבל אף אחד מהם לא היה
כמו הקשר שהיה לה עם בן, בן היה אתה יותר משנה יחד, הם כל הזמן
היו ביחד בקושי ראיתי את גל  וזה לא קורה כי  בדרך כלל  גל
ואני היו כמו אפונים כל הזמן ביחד, נכון שקצת קינאתי אבל
מסיבות אחרות לגמרי.
גל ובן נורא אהבו אחד את השני לפחות ככה חשבה גל. לילה אחד
חזרה גל מוקדם מהרגיל, אני רגיל לשמוע את הדלת בסביבות חמש
בבוקר, היא פתחה את הדלת ונכנסה לחדרשלה טרקה את הדלת ושמה
מוסיקה חזקה, ניגשתי לדלת דפקתי כמה פעמים עד שהיא פתחה את
הדלת היא עמדה מולי יפה מתמיד כל האיפור שהיה בעיניה נמרח היא
חיבקה אותי חזק,חזק והחלה לבכות.אחרי שהיא נרגעה היא סיפרה מה
קרה: "בן נפרד ממני" כך אמרה "הוא יהיה שקט כל הנסיעה הביתה
ולא אמר מילה מפעם לפעם הוא החזיק את ידי והסתכל לי בעיניים
מבלי לומר מילה, איך יכולתי לדעת שמשהו לא בסדר ". היא שתקה,
הבטתי אליה היא ניקתה את האיפור מהעיניים היא הייתה יפה מתמיד
רציתי לנשק אותה באותה שניה אבל עצרתי את עצמי, אתם מבינים
תמיד אהבתי אותה אבל פעם לא הייתה לי  את האפשרות לעשות משהו
בנידון ולא רציתי להרוס את הידידות שלנו, יום אחד דווקא רמזתי
לה שיש משהי שאני מכיר הרבה זמן  ואני חושב עליה הרבה,היא לא
הבינה שזו היא בחורה שאני מדבר עליה ושידכה לי את מיקי חברה
שלה שעכשיו חברה שלי ואני אוהב אותה אבל לא כמו שאני אוהב את
גל.
היא הסתכלה אלי והמשיכה "ישבנו באוטו למטה ופתאום משום מקום
הוא אמר את המילים שאני זו שבדרך כלל אומרת הוא אמר אני צריך
לדבר אתך, זה עומד לו על הגרון ואני לא יודע איך להוציא את זה
ואז הוא אמר :"אני ואת זה לא אותו דבר כבר אני נמשך אליך כמו
שתמיד נמשכתי אבל אני לא אוהב אותך יותר  נראה לי שאף פעם לא
אהבתי אותך אלא הרגשתי נוח אתך  ונוח בקשר הזה, הייתי צריך
לעצור את הקשר הזה לפני , לפני שהגענו לשנה יחד והכול נהיה
שיגרה  ואני מנייק אני יודע יכול להיות שנשארתי אתך כי נהנתי
מהסקס" ,גל עצרה ולא המשיכה היא החלה לבכות  חיבקתי אותה שוב
היא ניקתה את עיניה.
אחרי שנרגעה אמרה "חבל שהוא לא חיכה אני הייתי נפרדת ממנו
הייתי צריכה לראות את הסימנים ולא ראיתי אני שונאת אותו !!!
",חיבקתי אותה מה כבר יכולתי לעשות,אף פעם לא הייתי חבר של בן
האמת היא שאף פעם לא אהבתי אותו היה לו אופי מעצבן אבל גל אהבה
אותו ואני תמיד אהיה בשבילה נישקתי אותה על המצח והלכתי לחדרי.
יותר מאוחר בלילה הייתה דפיקה בדלת והיא נפתחה,גל עמדה שם
והיא לא יכלה לישון הזמנתי אותה למיטה שלי  היא חיבקה אותי
חזק, חזק ונרדמה.
למחרת בבוקר  ניגשתי למטבח להכין לי קפה מצאתי פתק על המקרר
"הלכתי לנקות את הראש ואני אחזור אל תדאג". כשגל מנקה אתה הראש
היא יכולה להעלם לחודשים או שהיא  יורדת לאילת  או  לסיני
לצלול  או בורחת לצפון יושבת וכותבת ככה היא.


פרק2
לא שמעתי ממנה חודשים, אני ומיקי נפרדו היא נסעה ללמוד, מצד
אחד לא רציתי  לעצור אותה כי עכשיו שגל פנויה אני יכול לתמוך
לנסות ולחזר, ומצד שני מיקי הייתה חברה שלי ואהבתי אותה וזה
כאב אז הבטחתי לכתוב  ונפרדנו כידידים.
אחרי 3 חודשים כשאני לומד לפסיכומטרי אני שומע צעדים מוכרים
עזבתי הכול ורצתי החוצה ראיתי אותה שזופה יותר מתמיד עשתה עגיל
או משהו כזה,ולבשה בגדים שאנטי כאלה כששאלתי אותה איך היה
בסיני היא צחקה ואמרה: "לא יצא לי להגיע לשם אפילו בדרך שלקחתי
טרמפים לאילת עצר לי בחור הוא לא דיבר עברית שאלתי אותו לאן
הוא נוסע הוא אמר לי  שהוא עושה טיול בכול העולם והמקום האחרון
שנשאר לו בארץ זה אילת  ושאל אותי אם אני רוצה להמשיך  את
הטיול  מסביב לעולם אתו הסכמתי ואמרתי סבבה, קוראים לו דיוויד
והוא בן עשרים וחמש הוא נולד באוסטרליה והוא היה כבר ב יפן סין
תאילנד  ובכול אירופה. רק רציתי לומר לך שאני עוזבת את הדירה
לא רציתי להפתיע אני אעזור לך למצוא שותף חדש או שאתה יכול
לומר למיקי לבוא" סיפרתי לה שמיקי עזבה אז היא אמרה שהיא לא
תעזוב עד שאני אמצא מישהו חדש. היא החלה לספר על הטיול ישבנו
אולי שעתיים ולא שמנו לב לזמן שעבר פתאום נשמע דפיקה בדלת  היא
ניגשה לפתוח ומולה עמד בחור צעיר בעל שער ארוך ובלונדי  עגיל
וקעקוע בולט ואני בטוח שיש לו עוד. היא ניגשה חיבקה אותו חזק
ואמרה: "תכיר גלעד זהו דיוויד,הסתכלתי עליו ומשהו בו לא הסתדר
לי אולי בגלל ששוב פספסתי את הזדמנות שלי...

ופה אנחנו חוזרים לתחילת הסיפור...
"הוא משגע אותי  ואני לא מסוגלת להתווכח איתו  כל מה שהוא עושה
זה לשתות ולעשן הוא יושב על הכורסא ומחכה שהכסף יבוא אליו
ניסתי לדבר איתו אבל לא הוא לא מקשיב לי אני זורקת אותו לא
מעניין אותי", תזרקי אותו אמרתי לי ממש לא משנה  אבל לחזור
לגור איתי את כבר לא יכולה את יודעת יש לי שותפה חדשה. למחרת
אותו היום גלית נפרדה מדיוויד היא לא חזרה הביתה רק בשעה עשר
היא הגיעה אני ישבתי לי בבית וראיתי  טלוויזיה  שנשמע דפיקה
בדלת לא רציתי לקום אבל לא רצית להעיר את השותפה החדשה אז
ניגשתי וראיתי אותה את גלית עומדת מולי עם שמלה שחורה קצרה
שיכורה לגמרי והיא סיפרה שדיוויד העיף אותה כי הדירה הזו שלו
ואין לה לאן ללכת היא נפלה עלי וחיבקה אותי נישקתי אותה על
הלחי אבל היא הזיזה את עצמה והתנשקו העניינים התחילו להתחמם
ואני לא האמנתי לעצמי אבל עצרתי אותה היא נפגעה ולא הבינה למה
עצרתי אותה ואמרה שהיא יכלה להשיג בחור בכול מקום אבל הרגלים
שלה הביאו אותה אלי.
אמרתי לה שאני לא מוכן לשכב איתה באותו לילה ולפני שהספקתי
להסביר לה למה היא הניחה את ראשה על כתפי ונרדמה  הרמתי אותה
ושכבתי אותה לישון במיטתי והלכתי לישון בסלון.

פרק 3
אתם בטח שואלים מה קרה עכשיו אחרי שהיא התעוררה אז ככה, גלית
התעוררה  וחיפשה אותי היא נורא פחדה שהיא ואני עשינו טעות
אתמול בלילה אחרי שהיא ראתה שאני ישן בסלון היא הבינה שלא.
אמרתי לעצמי שאני חייב לאזור אומץ ולומר לה עכשיו או שאני אף
פעם לא אוכל לומר לה,היא הייתה חייכנית מתמיד לובשת את החולצה
שלי שניראת גדולה עליה,
היא הרגישה טוב  שמחה שהיא ודיוויד לא ביחד היא קוראת לו
ריבונאד  וזה הכול. היא ישבה בסלון ניגשתי אליה ואמרתי : "גלית
תקשיבי (היא ידעה שזה משהו רציני כי אני אף פעם לא קורה לה
גלית סתם) יש לי משהו לומר לך כבר הרבה , הרבה זמן  אני מתכוון
לומר לך רק פעם אחת ומקווה שתקבלי את זה". גלית קפאה היא פחדה
היא ניסתה לומר משהו אבל לא הרשתי לה  לומר דבר היא ניקתה את
עיניה  כי הדמעות החלו לרדת, "לא, לא גל  על תבכי זה לא משהו
רע לפחות אני מקווה שזה לא משהו רע תקשיבי לי בבקשה עד הסוף"
היא הרימה את ראשה והמשכתי: "מה שרציתי לומר לך זה שאני אוהב
אותך גם טיפשה שלי אני אוהב אותך עם כל השיגועים שלך, וכל הזמן
חיכיתי  שתהיי פנויה וכל פעם שאמרתי לעצמי שאני אחכה  את הפסקת
להיות פנויה בואי נאמר שחיכיתי לך  אבל הייתה מיקי שאהבתי את
זוכרת את היום אמרתי לך שיש משהי שאני  מאוד מכבד ואוהב ואת
שידכת לי את מיקי, זו היה את, זו תמיד הייתה את, למה את חושב
שנתתי לך לגור בבית הזה אפילו שלא היה לך כסף ואני אומר לך שוב
אני אוהב אותך אבל אני לא מחכה יותר  כי אני כבר מזדקן רק
מלחכות לך.
אני לא מסוגל יותר להיות רק ידיד שלך יותר  מרוב שאני אוהב
אותך אני לא מסוגל לתפקד והפעם אני זה שעוזב אני נותן  לך את
הדירה במקומי ככה לא תצרכי לחפש והשותפה החדשה נורא חמודה אני
חוזר לגור עם ההורים יהיה לי יותר קל ללמוד שם  וזהו". גלית
הרימה את ראשה ולפעם הראשונה בחיי הרגשתי טוב לא כי פגעתי בה
אליה מכיוון שהוצאתי הכול מהלב שלי ולא השארתי הכול בבטן,היא
קמה  חיבקה אותי חזק, חזק  ופנתה לחדר רציתי ללכת אחריה אבל זה
לא התאים אז לקחתי את המעיל שלי ויצאתי החוצה  כשהגעתי לכניסה
של הבית ראיתי אותה עומדת ומסתכלת אלי מהמרפסת ולא אומרת  דבר
עליתי על האופנוע שלי ונסעתי משם הרגשתי טוב אני לא מבין למה
אבל הרגשתי טוב  אחרי נסיעה של שלוש ארבע שעות חזרתי הביתה
בשביל להתחיל לאסוף את הדברים,מצאתי מכתב על המיטה שלי
הסתכלתי סביבי ודברים של גלית לא היו שם, פתחתי את המכתב ובו
היה כתוב:

"גלעד היקר
אתה יקר לי מכול ואני יודעת שאתה אוהב אותי אבל אני לא יודעת
איך לאהוב בחזרה במיוחד בחור כמוך רגיש ומבין, יכול להיות שאני
אוהבת אותך  אבל אני לא מבינה את הרגשות הללו שמציפים אותי אני
עוזבת אותך שיהיה לך יותר קל מאשר ההפך. לא מתאים שאתה תעזוב
את חייך, עדיף שאני אעזוב את חייך.
אני מקווה שתצליח בכול מה שתעשה
אני עוזבת לקחתי כבר את כל הדברים איזו זריזה אני אהה? J
כנראה אני אחזור הביתה או משהו כזה אבל אל תצלצל, תצליח
בלימודים ותשכח ממני  בבקשה
באהבה גלית"

בפעם הראשונה שלי מזה שנים פשוט נשכבתי על המיטה ובכיתי עליה
על מיקי ועל הכל פשוט בכיתי והרגשתי עמוק בתוכי שהסיבה שהיא
עזבה כי שהיא אוהבת אותי..



פרק 4 ואחרון חביב(מבטיחה)
עשר שנים עברו מאז הסיפור שהיה לי עם גלית  אני עכשיו
פסיכולוג מוסמך ויש לי אישה חדשה שאני ממש אוהב יום אחד קיבלתי
בדואר הודעה על פגישת מחזור לתלמידי 1996, כשקראתי את ההזמנה
מיד חשבתי על גלית אם היא קיבלה את ההזמנה ואם היא תבוא כי אני
אשמח או אולי לא אשמח לראות אותה.בלילה שלפני התרגשתי כל כך
שלא ישנתי כל הלילה  לראות את כל החברים ואת גלית מעניין מה
איתה חשבתי,הגיע היום ואני וקוראל אישתי הגענו לשער של בית
הספר, פגשתי חברי ילדות שנעלמו לי אחרי הצבא, חברות שיצאתי
איתן ,ראיתי את מיקי היא הייתה עם גבר שמבוגר ממנה בכמה שנים
מחבק אותה ניגשתי אליה הצגתי לה את אישתי והיא אמרה לי שזה
בעלה ג'ורדן הוא פרופסור למדעים  בבית ספר שהיא לומדת.  היא
וקוראל התחברו ושוחחו,כשלפתע ראיתי אותה, נשארה אותו הדבר
כאילו השנים עצרו בשבילה ראיתי את גלית בת עשרים,עכשיו ניגשתי
אליה בפחד כל הברכיים שלי רעדו, היא ראתה אותי היא החלה לרוץ
אלי כשהגעתי אליה חיבקתי אותה חזק, חזק לא הרפנו עד שהרגשתי
משיכה קלה במכנסי ראיתי ילדה יפיפייה  מושכת את מכנסי, זו
הייתה בתה, "יפה כמו אימה" אמרתי לה גלית חייכה עם דמעות
התרגשות בעיניה , היא סיפרה לי שהיא נהייתה סופרת ואולי אם אני
מכיר את הספרים שלה כי היא  כותבת בשם בדוי כשהיא באה לומר את
השם אישתי באה מאחורי היא קצת התאכזבה שהיא ראתה את אישתי  אבל
חייכה את החיוך הממזרי שלה כמו שאני מכיר. היא אמרה לי שבאותו
לילה שברחתי היא נורא רצתה לומר לי שהיא אוהבת אותי אבל היא
פחדה לאבד את הידידות אז היא ברחה, וחזרה להיות עם דיוויד
וילדה ממנו אבל היא לא נשואה לו, היא  חיכתה לי שאני אבוא
אליה שוב ונהיה ביחד "באתי אל מתחת לבית שלך כמה פעמים רציתי
להפתיע אבל כשראיתי אותה את אשתך יוצאת מהבית וראיתי עד כמה
אתה מאושר אמרתי לעצמי שאני לא אהרוס רציתי לומר לה למה לא
באת? הייתי מקבל אותך והייתי נהיה חבר שלך, למרות שידעתי שזה
לא היה קורה.אבל לא אמרתי רק חייכתי ונישקתי אותה על המצח כמו
שהיא תמיד אהבה. "שם  הבדוי שלי הוא גל  מורל מכיר?", צחקתי
ואמרתי:"את?! כתבת את "לחפש את עצמי" ??, זה הספר האהוב על
אישתי,עולם קטן איך את נכנסת לחיינו גם כשאת לא שם". חיבקתי
אותה שוב וביקשתי שתבוא לבקר כי אני אשמח ואישתי בפרט.
נגמרה הפגישה אני וגלית נפרדנו אחד מהשני אמרתי לה תהיי בקשר,
בידיעה שאולי זה לא יקרה מי יודע מה יקרה אם היא תהיה בחיי ולא
רציתי לנחש. כשהגענו הביתה חיבקתי את אישתי ואמרתי לה שאני
אוהב אותה היא חייכה ואמרה שיש לה משהו לספר והיא אמרה לי שהיא
בהריון, זה היה היום הכי טוב בחיי מעין סגירת מעגל ופתיחת מעגל
חדש  והחיים שלי לא יכולים להיות יותר טובים  אני מקווה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה לקום כשאפשר
רק לשבת ללא
עשיית דבר?


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/7/03 10:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחף דובילנסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה