אני משער שאחרי הכול, זהו לא כזה סיפור גדול נכון?
הרי אנשים מתים כל יום, יותר אפילו.
שמעתי פעם שמישהו מת כל 4 שניות, אני חייב להודות שזה נשמע די
נורא לא?
תחשבו על זה, כל 4 שניות יש מישהו שמתאבל על מישהו אחר, כל 4
שניות.
לעומת זאת, שמעתי שכל שנייה גם נולד מישהו, ולמרות שזה די
מעמיד בספק את
האמונה בגלגול נשמות (מאיפה כל הנשמות החדשות?) זאת מחשבה די
מנחמת.
עצרו את הנשימה לעשר שניות.
עבר מהר נכון?
בזמן הזה נוצרו עשרה אנשים חדשים, טוב, יצאו לעולם לפחות, הרבה
הורים מאושרים.
אז כל המיתות והלידות האלה, מה זה מוות אחד לעומתם? רק חלק
מסטטיסטיקה...

אז למה זה כואב כל כך?

ממבט נוסף, תוכלו להסתכל על זה ככה, אנו חיים ביקום ענקי, מלא
במיליארדים של גלקסיות שנמצאות במרחקים שלא יאומנו זו מזו, וכל
גלקסיה כה גדולה שגם בעוד מליון שנה לא נצליח לחקור אפילו את
שלנו עד הסוף.
ובכל גלקסיה כזו ישנן ביליונים של מערכות שמש, ומספר כמעט
אינסופי של כוכבי  לכת, והדברים העצומים האלה נעים בחלל במשך
מיליארדי שנים, החיים שלנו, אפילו כל חיי הגזע שלנו, הם להם
רפרוף מהיר של עין.  אז מה זה מוות אחד, אנחנו כל כך קטנים מול
היקום הגדול, קר ואדיש.

אז למה זה כואב כל כך?

כולנו נמות בסופו של דבר.
כן כן אני יודע שאתם לא רוצים לשמוע, אבל זה נכון, זה לא בהכרח
דבר רע,
אפשר אפילו להתנחם במחשבה בצורה מסוימת, שלא משנה כמה אתה עשיר
או עני, אם אתה חכם או טיפש, בריא וחולה או כל דבר אחר, בסופו
של דבר גם הלב שלך יעצור, הנוירונים יפסיקו להתרוצץ, והריאות
יוכלו לנוח.
אז נכון שזה די נוגד את חוקי הקפיטליזם שלפיהם אנו חיים, בשביל
מה עבדנו כל כך הרבה אם בסוף אנחנו כמו כל קבצן, טיפש או רשעים
למיניהם...
אני משער שזה תלוי באמונה שלך בחיים לאחר המוות.
אי הוודאות מושלמת, אף אחד לא חוזר לספר מה הולך שם, אז או
שאין כלום או שכזה כיף שלאף אחד מהמתים אין זמן בשבילנו.
אז בכל מקרה, כולנו נהיה במצב הזה, אם אין חיים אחרי המוות,
כולנו יוצאים אותו דבר, ואם יש, ולא הייתם רעים מדי, בטח תפגשו
את אהוביכם בצד השני.
לסיכום או שזה לא משנה או שנשמתכם תחיה לעד, הימורים גבוהים
הא?
זה רק אומר שמוות הוא משהו טבעי, קורה לאנשים מאז ומעולם
וימשיך לפחות בזמן הקרוב.

אז למה זה כואב כל כך?

ואנה אני פה יושב, בהלוויה רגילה ושגרתית לגמרי שחוזרת על עצמה
כבר מיליוני שנים, על כוכב לכת קטן וחסר משמעות במערכת שמש
סתמית בגלקסיה עצומה, בוכה על מישהי שבטח תחכה לי כשאמות שזה
לא הרבה זמן באופן כללי.

אז למה זה כואב כל כך?