היא יושבת שם בשקט, מחכה
מי יהיה הקורבן הבא?
אולי השכן ממול שרק עבר לכאן בחודש שעבר
ואולי הזקן בבית-אבות שאיבד ת'הכרה
ואולי הבן שנשלח לצבא ורק רצה לחיות
היא לא מבדילה, היא קצת עיוורת
מלאכית מוזרה שאינה מאושרת
לפעמים מתחשק לה בכביש, לפעמים בבתים
לפעמים בשדה ולפעמים במדבר
לפעמים בלי כאב, לפעמים עם מכשיר קהה
עמוק ודוקר, לפעמים מלווה באיומים
אי אפשר להיות מוכן לקראתה
היא לא מבדילה, היא קצת עיוורת
מלאכית מוזרה שאינה מאושרת
דרכיה נסתרות, היא אפילו יותר
חוששים מפניה
כמו עפר לרגליה
דמות ערטילאית שלא ניתן להכירה
רגע, בעצם היא נורא מוכרת
זאת אשתו של המוסכניק
היא לא מבדילה היא קצת עיוורת
עכשיו מלאכית קצת יותר מאושרת |
