מעשה באחד אך כביכול,שניים,רק יחדיו.
היפוכו בדרכו,
דבר אינו אלא,סתם מקובל.
דבר נברא למציאת חברו,היפוכו,
וזה רק פרדוקס לקיומו.
דבר והיפוכו חיים יחד ואין צודק ,אין מי יותר חכם,אין דבר.

דבר והיפוכו, אינם מודעים,אך הם במירוץ,אך מי ינצח לא לא
נדע?!
המירוץ ממשיך לו לטיבו,הזמן שלו.

דבר מפסג עם השנים ובונה לו בנינים ולא רע לו בחיים.
היפוכו שלא כמו חברו מרדן לא קטן ואין לופריבילגיות
אין לו דבר.
הדמיון כובש את היפוכו ודבר צופה בו.
היפוכו מבולבל והדמיון אין זה מעניין אותו כלל.
דבר כובש את מציאות ולכן אין זה כלל עימות.
היפוכו,הדמיון,קופץ מדי פעם לביקור ואת דבר,אותו,אין זה מעניין
כלל אך שמה אולי אחד מביניניו מבולבל?
הוא,דבר,לא קשה לא כלל כי יודע שרק אחד מביניניו יצא מדעתו
כלל.
היפוכו בינתיים נוסע אל-על ואינו חושב על אני בכלל,שכן הוא
מחפש את דבר ולו נאמן.

וכך הם,מרגישים,יחדיו.
דבר חי לו במרומיו
והיפוכו איך לא?
האם מצא את יעודו?
מה חפצו?
את זאת לא נדע כי היפוכו חי לו בשלו ומחפש את ה דבר.