מה, שכחו אותי?
מה אני עז?
לא יקרה דבר כזה שמישהו יבוא וישאל "האם זה טל שרץ עירום בין
העצים כשהיה בן 3? טל שקפץ מעל העלים והפרחים כשנסע לגן
המוצצים (גן סאקר) ? טל שהלך לברגר קינג וביקש כוס וויסקי?"
אבל מה פתאום, שמישהו ישאל?
איזה מחשבה לא הגיונית, הרי אני רק עז קטן וחמוד, יושב מול
מחשבו הקט.
אבל שמישהו ישאל לשלומי? מה פתאום.
תנו לי להירקב פה בזוהמה
בחדר
בתוך הבגדים המפוזרים
מתחת לתחתונים המלוכלכים, לגרביים המלוכלכות ולחזייה שהחשפנית
השאירה.
אבל שוב, הישאלו לשלומי?
לא.
למה?
כי טל הוא עוד אינפנטיל חסר שכל, וכאמור - עז.
ששוב טובע בתוך הבגדים של עצמו.
והאם מישהו ישאל?
האם לשאר עדר העזים, הפרות והפרים יהיה אכפת?
מה פתאום, הרי להם אין דאגות, משחקים פרה קדושה ופרה עיוורת,
ולא תוהים מה אני, עז קטן בעדר חושב.
ואני, העז הקטנה, לא מצליח שלא לחשוב על הקצב, שיבוא יום אחד
וישחט את כולנו.
ושוב אני שואל, האם מישהו ישאל? לשלומי? הרי התשובה ברורה -
לא!
אז הרשו לי לזבל את פי ולהגיד שלושה מילים קצרות:
בכיף אני אומר!

מצפה לתגובות :)