[מתוך המחרוזת "והים עודנו מלא"]


מה יש בו שאין בי -
זו לא הסערה ולא הרוגע
לא גלים סועים ולא שלוות בריכה ומי אפסיים
גם לא חילופי קדרות ותכלת ועבים וקלים על פני הים.
מבעד לעדשת המים חצי אטמוספירה מתחתיי
רצי האור דחופים בקשתות מקושטות -
לא, אין זה העומק הזהוב
גם לא כנף המפרשית הפולחת במרחק כמו סכין במים
כמו קלות הרוח לטופת פניי

אוזניי כבדות לשמע המייתו -
אילו ריגושים יש בו, אני רוגש
משהו מתרחש בו, אני רוחש
אני מסמיק זקור פולח -
אולי הים חווה אותי
אולי הוא ממלמל לי למה מים
לחותר בנהר השמש הנשפך לים
אולי פסגת משאלותיי להיות גלחוף נישא
מדביק את קודמו שנמוג
מערבל את קצפו בקצפו
אולי להיות רסיס מטאפורה
בשולי שובל הקצף הזה