יש לי סוף לשיר
ובו אני כותבת בנחישות
-
"אתה עבורי כמו מים ביד"
סוף ציורי כשחותמת בכפי הרטובה
בפינת הבד
בהנף גבה מורמת
הנה זה גמור

יש לי סוף

ההתחלה נדמית עכשיו מטושטשת
מריחות צבע ונגיעות עיפרון ענוגות
ניכרות עוד תחתן כמה מחיקות
סקיצת איך היה כל זה אמור להיות

שנים בראשי מקשקשת אותה
בטח שרבטתי על דפים שהיו
מונחים לפני באקראי
אלף פעם ועוד אחת
יערות שלמים נכרתו...

היתה לי התחלה

עכשיו אין אמצע בנמצא
בליל אחד גדול נמרח עם האיפור על פניי
מטפטף כתמים כהים כשאני
מציבה את קנבס חיי
הנוכחי
להתבונן ישירות בתמונת שיר

דומה שאין לי אמצע עבורי, יקירי.