|
יש לי סוף לשיר
ובו אני כותבת בנחישות
-
"אתה עבורי כמו מים ביד"
סוף ציורי כשחותמת בכפי הרטובה
בפינת הבד
בהנף גבה מורמת
הנה זה גמור
יש לי סוף
ההתחלה נדמית עכשיו מטושטשת
מריחות צבע ונגיעות עיפרון ענוגות
ניכרות עוד תחתן כמה מחיקות
סקיצת איך היה כל זה אמור להיות
שנים בראשי מקשקשת אותה
בטח שרבטתי על דפים שהיו
מונחים לפני באקראי
אלף פעם ועוד אחת
יערות שלמים נכרתו...
היתה לי התחלה
עכשיו אין אמצע בנמצא
בליל אחד גדול נמרח עם האיפור על פניי
מטפטף כתמים כהים כשאני
מציבה את קנבס חיי
הנוכחי
להתבונן ישירות בתמונת שיר
דומה שאין לי אמצע עבורי, יקירי. |
|
חזה שטוח
ושעיר...
נחיריים לא
סימטריים...
יכולת
קוגניטיבית של
ילד מתקשה
בגנון... כרס
לתפארת במה
חדשה, צמיגים
כחדשים... אבד
ישבן, המוצא
הישר יבוא על
שכרו... כף רגל
ימין מידה 53...
ניחוח סלמון
רומנטי מהפה...
אני מאוהב!
זוזו לסטרי. זה
לא שאין לו קוים
אדומים- זה רק
שהם מאוד
גמישים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.