טל ס. מורגן / ציור פשוט |
בו מבעד לחריץ הדלת
בוקע אור סגרירי,
אתגעגע לאורות כרמיאל
שנהגתי לראות מהמרפסת
כשלא ישנתי.
היה כיף לשקוע בנדודי שינה
בלילה אביבי,
להלך יחפה בעולם שקט,
להרגע,
להביט בחלונות הגבוהים.
לשכב על ספה בחדר פשוט
עם כריות וספרים על המדפים,
ולגעת במיתרי גיטרה ישנה,
להפיק ממנה נשמה.
לבהות בגשם
ובמנורה הקטנה המסנוורת,
שכוונה בטעות ישר לעיניים.
אלה הדברים שנהגתי לאהוב.
יש זמן לחיות,
יש זמן לחשוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|