זרותי מקננת בכיסם של אלו
הלא יודעים
מכובסת ומנוצת זהובים
בקן יבש זרדים
הפכפכה כזיקית אחוזת טרטרת על קסת דיו
צבעונית במשוגותיה
עוורי צבעים כמוך לא יבחינו בהבדל
המתגלגל
לפתחי ברב ססגוניות
ובינתיים
אנחנו מדגמנים אושר שכולו
מחנק זיעת נעורייך
ודקירת אפי אל בין שדייך

משמנים מטלטלים רטט בשר לבן
ישבן נמזג
אל בין חרכי ספה שטופת
ברק מצועצע כמו ציפורן
משוחה בלכה זולה
עורה פתח ביוב צלחת כסופה
נפערו בה ריבועים המתיימרים לכלוא אופל קטן בין ארבעת כותליהם

בעמימות לפנות הערב מטיל פנס רחוב
ארץ ישראל השלמה צללית אחידה
בתשחורתה המחודדת
על חומה קשיחת לבנים ממושמעות
חגורה סביב מותניה של וילה שמורה מכל משמר
וחיל המשמר נקרא לדגל!
משובץ במגיני דוד
ללא ניע ולא ניד
כאילו לא די בסמל יחיד
להשקיט צמאוני הפראי
גדוד ברושים לימוניים עומדים זקופי גו מלוא קומתם הילדותית
ומשירים אל עיני המלבינות
מבט חמצמץ