היינו צריכים להתעורר... השעון לא מפסיק לצלצל: שמונה, שמונה
ועשרה, שמונה ועשרים... ובין לבין אתה מקבל ממני חיבוקים חזקים
שאמורים להטריד ולסלק אותך מהמיטה שלך.
אלו הזמנים שהחלום מתערבב עם המציאות ואתה בכלל לא יודע אם
הקולות של אימא שלך הם מתוך חלום, או שהיא באמת הגיעה להכין לך
חביתה לארוחת הבוקר.
שאלת אותי, עם הגב אלי: "תסכימי להתחתן איתי... ו..." עניתי
כמו שבאמת שאלת: "תשאל אותי עוד שנה", אז הוא המשיך "וקיוויתי
שזו לא תהיה תשובה שלילית". פקחתי את העיניים, כשאני מחבקת
אותך ואתה עדיין עם הגב אלי, ולא יודעת אם באמת שאלת... לא
יודעת אם באמת עניתי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.