סוף שבוע יחד,
הילדים לא בבית וכל סוף השבוע מוקדש לנו ורק לנו...
אנחנו לא מצליחים לתכנן...
לצאת לבלות? ללכת להורים? לשבת יחד בבית?
מרוב רצון להיות קרובים, לא מצליחים להחליט...
יום שישי בצהריים, אתה חוזר מהעבודה יש לבית
למופת, יושבים לאכול צהריים יחד, מרגישים את
הביחד.  
נכנסים להתקלח ונכנסים למיטה... הריח של המצעים...
כל כך נקי וכל כך מחבר.. ריח של בית, הבית שלנו.
מצחיק, ריחות משותפים, ציוד משותף, חיים משותפים,
רגשות ותחושות מתחברים....

בערב הולכים להורים, והם כל כך מאושרים
לראות אותנו ככה...כבר הרבה זמן, מאוהבים, כמו ילדים.
יוצאים..... והסביבה זרה ואחרת,
אבל אנחנו מחוברים. מחוברים לעצמנו ולרגשות...

למחרת, שבת, לא יוצאים מהמיטה... צמודים, בלתי ניתנים
להפרדה...
עד הצהריים מתפנקים...
עושים דברים שכל כך אהובים...כמו לראות סרטים....
ועוד קצת מתפנקים, מתחברים...
ערב... מחר מתחיל שבוע חדש.... של עבודה ולחץ אדיר...
ואנחנו מחכים..לסוף השבוע ....