בפעם הראשונה שאני בוכה למה את צריכה לראות את זה
באמת שזה לא בגללך זה ככה פשוט יוצא
אל תגעי בי זה רק כואב יותר לראות אותך הולכת
כשאני יודע בביטחון שהרי אליי את בטח לא חוזרת
כמה פעמים אמרתי לעצמי שלי זה בטח לא יקרה
אבל מה לעשות שאצלך בלב שום דבר לא קורה

כשהאוויר פתוח בלילה ואני מנסה לקחת עוד נשימה
כשיורדות טיפות קטנות מהשמיים ועם כל נגיעה
אני שומע אותך איתי בוכה

לא אל תדאגי לי אני אהיה בסדר בכל מקרה
כי זה אני ואני אף פעם לא בוכה רק עכשיו זה פשוט  קורה
אולי אל תסתכלי כי זה יהיה הרבה יותר קל בשבילי
אני לא  שומע עם כל דמעה את החיים עוברים מולי
אני יודע שאמרת בהתחלה שאת לא בטוחה בעצמך
אבל איך זה קרה שאת לא רוצה להקשיב אל ליבך

כשהבוקר עולה ואני מנסה לקחת עוד לגימה
מממך או לפחות מהאהבה שנשארה
אני שומע אותך איתי בוכה

בזמן הקרוב אהיה לבד זו ההחלטה החדשה
כל בוקר קם וממשיך לחפש אותך לידי במיטה
מביט בחלון אל הדרך הסלולה לראות אולי את מחכה
שארוץ אלייך ואתן לך חיבוק ונשיקה
אבל כל פעם שרואה עוד חיוך אצלך עולה לי דמעה
זה לא בגללך זה פשוט סתם ככה קרה
רוצה לחבק אותך ולהרגיש את האהבה
שהייתי לי בפעם הראשונה שזה קרה...

והלילה כבר בא ואיתו ההרגשה הזהה
שעוטפת אותי יחד עם כל דמעה
איך לא אשמע אותך יותר בוכה