|
בכפות ידי הקטנות
אני מבחינה בשינויים
אני חושבת שזה בגלל
שאני מתבגרת עם השנים
אבל בכפות ידי
יש מקום אחד ודי
שכבר שנים איננו משתנה
ונראה תמיד זהה
זו הצלקת הקטנה באגודל
שקיבלתי עוד בגן מיכל
ורק היא עוד לפעמים לי מזכירה
שבפנים, עמוק בלב, אני עוד רוצה להשאר ילדה. |
|
|
פעם, הייתי בוכה
על חיות.
אחר כך, הייתי
בוכה על אמא
ואבא.
יותר מאוחר
הייתי בוכה על
עצמי, ועצמי,
ועצמי...
ומאז שהתאהבתי-
אני בוכה עליו,
אבל בעצם זה
עדיין על
עצמי... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.