והזמן -
יהיה אחרינו
כמו שהיה לפנינו
בלעדינו
וכבר לא יהיה לנו חלק
בזמן של
הווה ועתיד
לזמן - אין תחתית

ועל הבטחות מדומות שלא קיים
הזמן אינו משלם

והקיום שלנו - הצחוק, הבכי
וכל-כך הרבה מילים שהיו בנו
בשפת אם,  ובשפות אחרות, נלמדות
מלאות בפעלים והטיות
והגדרת צבעים וצורות
וצלילים, והרבה מאד מנגינות
שהיו להם שמות, ותמונות
וכעסים, ושנאות, ומעגלים
פתוחים, וחשבונות לא גמורים
ואהבות, וקנאות, ותקוות
וחלומות של יום, ושל לילה


והקיום הזה - שהוא מובן
שרב הזמן הוא הדחקה
ופחד גדול, ישקע לאין
באדישות

והממשות הזאת -  שהיא כולה שלנו
ידיים, רגליים, אצבעות, פנים במראה
עיניים, והבטן שמתכווצת, פעימות
הלב המתרגש, רוצה לפרוץ
דרך ,לברוח
והקיום הזה שכולו אנחנו
שפעמים הוא חרדה גדולה מנשוא
יבלע לחור שחור כלא היה
כשאנחנו  נהיה - אינם
הוא ימשיך להיות לנצח
אחרינו, בלעדינו
הזמן כבר לא יספור
אותנו