מאיה סיון / על היופי |
לא היה בו צורך
הוא היה כמו צל גדול
שעיוור את עיניי המתבונן
סגר את הנפש
ולא היה אפשר לשמוע את קולות הלב
שרעב לאהבה
כמו רעש גדול של סימפוניה בקרשצ'נדו
שמנוגנת יחד עם צליל של מיתר בודד
וכל שנאמר אז נזרה לרוח
זרי דפנה קוצניים אוחזת בידה
אינה מרפה, עד זוב דם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|