וכשתקיצי לבסוף, עדיין אהייה שם.
אלטף את לחייך האדומות
ובגב כף ידי אפנה את השיער מעל פנייך.
מנומנמת קמעה, מכורבלת בעצמך ובשמיכה,
ובעייניך עוד תלויים קורי השינה
שטוו לך עכבישי החלומות.
אתעורר לפנייך, אם אצליח להירדם-
כדי לראותך מתעוררת.
בשעות הלילה אבלה לצידך
כתף לכתף, עיניי סורקות את גופך.
מתרגש כל אימת שחזך עולה-
את נושמת, קצב החיים מאט
אבל הזמן מאיץ, והנצח לו קיוויתי
מסתיים עם זריחה.
כמו השמש, את עולה-
בזהירות ובנחישות, מחייכת בחמימות,
ממיסה את צינת הלילה.
אין בי עייפות, את מחייה אותי.
יום שלם עוד לפנינו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.