השעה שתיים עשרה וחמישה בלילה די חם ולח. אני בבית עם חום שרק
ממשיך לעלות שומעת לקיטורים של חברה שלי על איך בפעם המי יודע
כמה היא והחבר הנצחי שלה נפרדו. מבטיחה לכם הוא יתחנן שהיא
תחזור והיא תחזור כמו עש לאור אליו כי אהבה מנצחת הכל... ממש.
אז אני יושבת איתה בפעם המי יודע כמה שומעת אותם קיטורים בפעם
המי יודע כמה ואז מסתכלת על עצמי וחושבת לעצמי כמה שאני מקנאת
בבחורה,שיש לה כזו אהבה ותשוקה לבחור אחד. ואני? אני עסוקה
לפחות בשלושה, שכולם די משתמשים בי לפחות ברגע כתיבה זה כלא
יותר ממישהי. והוא, הוא יהפוך את העולם בשבילה.
הם יהפכו לי את החולצה.
זה מדהים גברים. כזה... זן מיוחד אתם לא חושבים?
נחזור לסיפור, אז החום שלי עולה וצבעי יורד עד שחברה שלי כבר
שמה לב שאני לא ממש בסדר. אז לרגע חולף למישהו היה אכפת. אל
תדאגו חבריי,זה עבר מאוד מהר.
היא חזרה לקטר ולבכות ולהתעצבן ולאהוב. ואני בטוחה שבדיוק כרגע
גם הוא עושה את זה.
זה היופי בכל הסיפור המלבלב שלי.
ואני בטוחה שמחר הוא יתקשר אליה ,יצטער על הכל ויציע לה את
העולם והיא כמובן תסכים. אהבה,לכו ותבינו.
אני ניסיתי,באמת שניסיתי, אבל לא נתנו לי את הצ'אנס, כולם
מסתכלים עליי ואומרים: זאת ההיא, הזאת, השנייה, המחליפה...
השלם את החסר.
תראו, אני אוהבת בנים, זה כיף ומהנה לא אמרתי אחרת, אבל אתם
יודעים מה? הם יכולים להיות ממש מעצבנים כמו בנות. ובנות
יכולות להיות ממש אבל ממש מעצבנות, וקטנוניות ורמאיות ושחקניות
מופלאות להפליא, כאילו כרגע יצאו מג'וליארד(בית משחק מפורסם).
כמו החברה שלי. היא יושבת ומקטרת כשעמוק בתוכה היא מרגישה פשוט
נפלא שהיא הצליחה למצוא קצת תשומת לב באמצע הלילה מחברה חולה.
שואלים אותי אם אכפת לה שאני חולה? אמרתי לכם, לשבריר של
שנייה.
אז הנה.
אהבה לא מנצחת הכל, זו הרגשה די חרא. לפחות לאלה שלא מרגישים
אותה.
לא נתנו לי את הצ'אנס.
זה שבע ועשרים בבוקר, היא מעירה אותי בצווחות, לא, החום לא
ירד, אבל לא עלה (ווהו) הצווחות שלה יעלו אותו, זה בטוח. היא
מאושרת כמובן בגלל שהוא שלח לה הודעה שהוא אוהב אותה והוא
מצטער והוא רוצה רק אותה וכל הריב היה מטופש וגם הוסיף לי תודה
איפשהו שם.
הוא זוכר אותי.
מהסטוץ שהיה לנו לפני שבוע. כשהם נפרדו. וואו, הסקס היה
מדהים.
אז אני האישה האחרת, מאחורי הקלעים, זאת שנידונה לנצח לסבול
מהדבר שנקרא אהבה. כן זה נשמע דיכאוני למדי וגם לא הכי נכון.
בסופו של דבר אמצא את עצמי מאוהבת (לשנה או שנתיים) עם שני
ילדים (שישנאו את הרחם שלי על שיצר אותם) וכלב שכל יום יבוא
אליי ויזיל לי ריר על החליפה המהממת והסקסית שקניתי בג'וצי
בחורף שעבר בחופשה העסקית שצאתי אליה.
בינתיים חברתי ואהובה יריבו, יפרדו ויאהבו.
מה איתכם?
בוקר טוב עולם. |