עמית גלילי / יום זיכרון אישי |
מעירה חורים פעורים
מתרדמת החורף
הנקירה שבלב
מתירה חוקים אסורים
בדמיון השורף
הצביטה שבלב
מניחה פרחים נבולים
בסחף גורף
והדמעה על פני
מגירה קיתונות של רותחין
בצינת מחשבה, בצמרמורת
הגוף, בליבת הכאב, באין קיומך,
בשירת הטורף
בחלק הרך
של הלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|