12.6.03
היא יושבת בתוך שלולית ורודה,
היא יושבת בתוך שלולית שנגרמה מנוזלי גופה.
היא יושבת בתוך שלולית ורודה וחושבת על אהובה,
חושבת על הילד הגבוה עם העיניים החומות,
עם השפתיים הבשרניות,
היא חושבת על כמה שהוא קרוב אלייה וכמה שהיא רחוקה ממנו,
היא חושבת על איך לגרום לעצמה לממש את אהבתה,
את אהבתה הטהורה.

היא יושבת בתוך שלולית ורודה שאת צבעה התחילה לשנות לשחורה,
היא יושבת בתוך שלולית שנגרמה מנוזלי גופה.
היא יושבת בתוך שלולית שחורה וחושבת על איך אפשר לטהר את
שלולית האהבה שמתמלאת בטיפות שחורות,
בטיפות של אכזבה,
היא חושבת איך אפשר להעלים את השחור ולהגשים את הורוד,
היא חושבת על כמה שהמפגש בין השחור לורוד כואב לה מבפנים,
שובר אותה לרסיסים.

היום היא יושבת בתוך שלולית אדומה,
בתוך שלולית שנגרמה מנוזלי גופה.
היא יושבת בתוך שלולית אדומה שמרגע לרגע רק גדלה,
היא יושבת בתוך שלולית אדומה שאליה נוזלות טיפות דמה,
טיפות שנוזלות מכל הגוף ולא מפסיקות ולו לשנייה,
היא יושבת בתוך שלולית אדומה שלפני שנה הייתה ורודה.
היום היא יושבת בתוך שלולית של בגידה!