|
פתאום אני מבינה
כתליי רימו אותי
מחשבתי כלואה בין רצונותיי
לבי החמיץ תוך חוסר וודאות
מילותיך אינן שלי עוד
אולי גם לסרוגין
הרגשות
כעת
כשאני שומעת את משק כנפיך
באויר שאני נושמת
ואני יודעת היטב
מהי חרדת נטישה,
אני צריכה לעוף
לצעוק לרוח
"זה לא שלי"
ללחוש פנימה אל תוך
לא ראיתי לים את האופק
אלא את הגלים
מלאים בשגיאותיי.
|
|
|
בשביל מה לכתוב
פה איזו שטות
כשהדבר היחיד
שחשוב פה זה השם
שלי למטה?
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, האיש
שהוא מרכז
העולם!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.