ערן הדומי / עוד אנשים |
אני יודע,
קורא לכם עכשיו
להתקרב
מנגב את האדים
מאחורי הזכוכית
רוצה לגעת
רוצה להרגיש אתכם איתי,
ושקט
כל כך שקט עכשיו בחוץ
הכוכבים מאירים את הלילה...
השגרה שנושבת מאפירה לילות,
מנתקת אתכם ממני
שוב עולה ושוב יורד במדרגות,
ולא רואה ולא שומע
ובדלת מציץ אור יום
והשעות שנוקבות לאיטן
במין מקצב שמלווה אותנו
שוכבות להן סוף סוף לישון
ושקט
כל כך שקט עכשיו בחוץ
והשחר עולה מן הליל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|