בועז ורדי / פסיכולוג |
זמן ושעה.
ארבע קירות, שני כיסאות,
ומשהו אחד בנינו.
במה.
"אז איך תתקן?"
מרים כתפיים אתה עושה פרצוף של לא יודע.
"אז?"
"לא יודע אתה הנהג,
אני פה רק כדי להיות אתך."
"ואתה, מי אתה?"
"אני נהג של רכב אחר" אתה אומר ומספר,
"אבל עכשיו אתך."
בנינו.
"אז נפרדים?"
"נפרדים!"
אתה מחבק אותי כמו דוב,
תופח על גבי כמו שלימדה אותך תרבותך.
אני מתרחק,
ומבין שאתה גם בן-אדם,
ואני פסיכולוג.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|