היצירה הזאת באה להראות חלק פילוסופי בהכל, היא מבלבלת בגלל כל
הרעיונות שיש בתוכה, והיא אינה באה לומר לכם הרבה, חוץ אולי
מדבר אחד...

האנושות היא מכשול, האינדיבדואלי הוא אשליה, והשבט הוא הכל. יש
להקריב את האינדיבדואלי למען השבט, ויש לשמר את השבט בלי שום
קשר לגזע, כי השבט יכחד, אז הגזע לבטח לא ישרוד. חובה לשרוד,
חובה להתרבות, והילדים הם הכל בשביל השבט, הם השבט, ולכן חובה
להגן עליהם מפני הכל, אך לחזקם כנגד העולם.
שמור על צאצאי ידידך כאילו הם שלך, ושמור על צאצאיך מכל משמר,
אפילו מפני ידידך.
-משפטי מפתח לאנשי "השבט"-

לכל אדם יש יעוד, בין אם זה נקבע עלי ידי הוריו, דמו, או כל
אדם אחר שהוא פגש בדרכו. אבל קיום היעוד על אחריותו האישית של
אותו אדם בלבד. אין גורל לאדם, ואין אל אשר מכוון את דרכו, יש
רק את העתיד אשר משתנה על פי בחירת הדרך בה הולך האדם ולכן אין
איש אשר יכול להיות צפוי עד הסוף המר, כי כמו שהדרך שמתחת
לרגלינו משתנה עם כל יום שחולף, כך גם האדם יכול להשתנות בכל
דקה שחולפת בראשו. הנשמה היא ארורה, הדרך היא מבורכת, והנפש
היא אנחנו, בעוד הגוף הוא עצמנו, ולכן המחשבה חשובה מן הנשמה
ומן הגוף, כי רק המחשבה תוביל אותנו הלאה בדרך האמיתית. אין
חיים לאחר המוות, המוות הוא הסוף ואין לחשוש ממנו, אך גם אין
לרדוף אותו.
-מתוך המחשבות של אנשי "הדרך"-


מעולם לא למדתי לקרוא בני-אדם אחרים, אני גם לא ממש מנסה, רק
בגלל שאני יודע שאם אקרא בני-אדם אחרים, אני אהפוך להיות צבוע
בצורה נוראית. גם כן אני לא רוצה לפתח דעה שלילית על העולם או
על האנשים שבתוכו, כי זה סתם ימרר את חיי, ואת האפשרות שיהיו
לי ילדים אי פעם, זה עלול להעלים לחלוטין. וילדים, טוב את
יודעת איך הם, בהתחלה תינווקות חמודים וקטנים, אבל הם גדלים
בסופו של דבר, ואני לא רוצה שיקרה להם משהו, אז אם אני אפתח
גישה מציאותית מדי על העולם, אני אבין שלעשות ילדים זו טעות,
ולכן  אני ממשיך להיות ציני אופטימי מוזר מסוג א'. כי זאת הדרך
שלי להתמודד עם מה שקיים במציאות שלנו.
-אני-

תביטו באמת שיש לכם, האם היא אותה האמת שיש לאחרים? או שהאמת
שלכם היא השקר של האחר? אל תצפו שהעולם יסתובב סביבכם כי אתם
רואים איך העולם קיים זה מאות שנים, הוא לא הסתובב סביב יוליוס
קיסר, לא סביב נפוליאון, ולא סביב עושה השואה. כי כפי שכבר
ידוע לכולם, העולם הזה הוא מרכז חיינו האמיתי, מהרגע שאנחנו
נגיע לסוף שכבר כאן איתנו, אנחנו נבין שעשינו טעויות שהעמדנו
את עצמנו בראש, אבל ככה זה עם בני-אדם, אנחנו חושבים בקטן. אין
שום צדיק אמיתי בעולם, אפילו אימא תרזה לא היתה צדיקה אמיתית
ולכן אין לכם נשק כנגדי, אני מוחק את החובות שלי מהרגע שאני
מת, אז לצוד את רוחי זו תהיה בעיה רצינית בשבילכם, כי אין לי
חיים אחרי המוות!
ואחרי שקראתם את כל זה, תחשבו מעט מה שכן הצלתכם להבין מכל
הג'יבריש הזה שאמרו כל אבות אבותינו, ועכשיו...
הביטו מסביב ואימרו לעצמכם
"זה נכון"
אחר כך תביטו לתוך עצמכם ואימרו בעצב
"ואולי זה לא נכון"
-שפוי חסר תקנה-