אתה מכוער!
מכוער, כפי שאף פעם לא היית.
מכוער, ברמות בלתי אנושיות.
אבל מה שהכי עצוב, זה שהכיעור שלך הוא פנימי. מבחוץ אתה נוצץ,
מטופח. בגדיך החדשים מבליטים את השרירים שבחזה שלך. אתה נראה
כמו מליון דולר. אבל מבפנים... אתה שני שקל ארבעים כולל מע"מ.
אם נעמיד שני צירי y בגרף- אופי כנגד יופי, הגרף ייראה כל כך
מצחיק. ככל שאתה יותר יפה אתה יותר מכוער. ככל שאתה יותר נוצץ,
אתה יותר חלוד ועכור. ככל שאתה יותר מוזהב, אתה יותר חרא.
שלוש שנים סה"כ. יודע מה? ננקה את ארבעת החודשים שלקח לי להכיר
אותך ולהתאהב בך. נו, בוגר חמש יחידות מתמטיקה מושלם שכמוך,
כמה זמן זה יוצא?
שנתיים ושמונה חודשים לקח לי על מנת להבין כמה מכוער ועלוב
אתה. מתפלש בבוץ של עדר חברתי, קונה אנשים בכוח מניפולציה
ודורך עליהם לאט לאט, ככה שהם לא מרגישים, אבל יום אחד הם
פותחים את העיניים ומוצאים את עצמם שטוחים כמו הדמויות בסרטים
המצויירים- אחרי שנופל עליהם נבוט. אני מעריצה אותך על כך.
אני פתחתי את העיניים שלי שלב אחד אחרי שהייתי מעוכה. לי אתה
עשית "גיים אובר" במשחק האהבה שלי. ולא איכפת לי שזה כך...
מילא כללי המשחק היו הוגנים, מילא הייתי יכולה להגן על עצמי...

גרמת לי להאמין שאתה משחק איתי ולא נגדי. להאמין שאני מיוחדת.
שאם אני אמות יום אחד בפיגוע אני אחסר לך ואתה תבכה חזק חזק.
אבל אתה לא תבכה. כי אתה אדיש אלי. כי אתה מכוער.
אלוהים, אפילו את אמא שלך סבלתי במשך הזמן הזה. אפילו רומיאו
לא היה מסוגל לסבול את אמא של יוליה.

אחרי שאמרתי לך מה שכל כך הרבה זמן רציתי להגיד לך, עדיין רע
לי.
רע לי כי אם תעשה לי את הסימן הכי מפגר- אפילו קליק ביד כמו
שעושים למלצרית כדי שתבוא- אני אחזור, ואניח ראשי בין כתלי
הידיים המבטיחות שלך. אנשום נשימות כבדות באזניך, אתן לך
להרגיש את הלב שלי שר וצוהל. ארעד כששפתיך הגדולות ייגעו
בצווארי. אתחנן אליך לעוד.
אני כל כך שונאת אותך. אני כל כך מתגעגעת אליך. כל כך מנסה
לשכוח את העיניים שלך. אבל לא... אני תמיד אזכור שהן כחולות
כמו הים. תמיד אני אזכר ברגעים שתהיתי- אם יהיו לנו ילדים,
איזה צבע עיניים יהיה להם? חישבתי את אחוז הסיכויים שיהיה להם
עיניים כחולות כמו שלך. אבל לא צריך להיות גאונים כמוך כדי
לדעת שאין סיכויים שיהיו להם עיניים כחולות. ולא בגלל שלי יש
עיניים שחורות, אלא בגלל שאף פעם לא יהיו לנו ילדים.

אני מאחלת לך שתהיה מכוער. ואף אחת לא תרצה אותך. תצטרך להישאר
עם אמא שלך כל החיים!
לא, בעצם זה עונש גדול מידי, אפילו בשבילך.
הלוואי וכולם יגלו כמה מכוער אתה ויתרחקו ממך. ויישנאו אותך.
ואז אולי תחזור אליי, תעריך את האהבה העזה שלי אליך. ואז...
אני אקבל אותך כמו כלבה מצטיינת, ואולי נתחתן ויהיו לנו ילדים
מכוערים עם עיניים כחולות.
אני שונאת אותך. ואני אוהבת אותך.
רק בגלל שאתה כל כך מכוער, וכל כך יפה.