|
בסימן שאלה פוקחת עיניים
מנסה להבין את פשר מבטך
האם צחוקך הוא בשבילי
האם כאבך הוא כאבי
רעשים סביב ואני נאבדת
ורק עיניך מצילות אותי משם
בכל פעם מרגישה הקלה
ממבטך נשקפת ההילה
הכל טהור
כמו רגע של שקט בתחנת רכבת סואנת
כשעינינו נפגשות זה רק אנחנו
הלוואי וזה היה אמיתי |
|
|
פה!
רנו!?
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, מופתע
מהיוצרים, מעצמו
ומזיקפתו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.