עדי רפה / משיכה |
אני מסתכלת עליו מרחוק וכל כך רוצה להתקרב ולהביט בו שעות.
מדברת אליו ובולעת כל צליל שהוא מוציא לכיווני.
עוברת לידו במסדרון ומריחה את הבושם נודף ממנו.
אני נוגעת בו, מחבקת, ומכריחה את עצמי לעזוב.
שוכבת לידו, מרגישה את הידיים שלנו נוגעות אחת בשנייה בתמימות
מזוייפת למדי ועוברת בי צמרמורת.
העיניים שלנו נפגשות ואני מרגישה את המתח באוויר.
מתוך שיחה אנחנו מתקרבים עד שפניו נמצאות סנטימטרים ספורים
משלי, ואני, בשליטה עצמית שאני לא יודעת מאיפה אני כבר שואבת,
עוצרת את עצמי, מסתובבת והולכת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|