עין התקווה / נידפת ברוח |
למקום בו געגועים אינם מטרידים
באמת איש
שם יושבת וקמלה
בוכה על מר הרגשתה הרעה
כך היא,
כנימפה הנובלת לתוככי צדפתה
כך נכמרת מועקת קיומה
מתכווצת וקטנה מדקה לדקה
עד שלבסוף תיעלם
ותתמזג בשקיעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|