|
פיסה של חיים שכתובה על נייר
משמרת זיכרון ועדות לתקווה
רוח של ערב מקררת גופי
ומשיבה אוויר לריאותיי הריקות
ואני כמו בחלום בלהות
משיל מעלי דמעותיי
שאינן נראות על פני
דמעות שנושרות מבפנים
ומותירות צלקות עמוקות
דמעה שוב נשברת
מרסקת חלום שנולד מחדש
ופיסות של חיים שאספתי
עפות עם הרוח
ומותירות אותי כאן לבדי
עם שברי דמעותיי ופיסות הנייר
ועם חלום אחד או שניים
ממה שנותר |
|
|
בלונדינית אחת
התקבלה לעבוד
בחברה הבונה
כבישים.
היא קיבלה משימה
לצבוע פס באמצע
הכביש.
בשעה הראשונה
היא צבעה 100
מטר.
בשעה השניה היא
צבעה 50 מטר
נוספים.
בשעה השלישית
היא צבעה עוד 20
מטר.
מנהל העבודה
ניגש אליה ושאל
אותה, "למה ככל
שהזמן עובר את
צובעת פחות
ופחות?"
"כי ככל שאני
מתקדמת יותר",
הסבירה לו
הבלונדיני, "ככה
לוקח לי יותר
זמן לחזור
לדלי..."
בלונדינית
בהכחשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.