מעיין בת אור / בדידות שורפת |
את הלב שורפת
את צריחתי שותקת
אל עצמי זועקת
אייכה אהוב יקר?
אחוז אותי בזרועותיך
הלילה כה קר
ואני, ציפור נפש
מתחממת בחסדי השמש
קוראת לך אך אינך יודע
צועקת בנשמתי ואינך שומע
אצלי פנימה
עומדת לה מלכת
ממלכת הקרח
סתיו ושלכת
כשגשם יורד
בוכים לי השמיים
הדמעות שבליבי
מדם ולא ממים
גופי רעב
הלב דואב
נוגה בימים
קופאת בלילות
רוצה אותך לידי
חבק אותי חזק
חבק ואל תעזוב
חבק אותי רק
חבק בלי לחשוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|