על מצע לבן סטן
שכובה פסוקת רגליים
צעיף שיפון לעיניי
לשונך תרה את גופי
מענגת, מפנקת
ידיך,
עוטפות את כולי
שפתיך,
לוחשות אהבה
עיניך...
הרי אני לא רואה
ספר לי, אהובי
מה רואות עיניך...


על מצע לבן
ערוותך בוהקת לי
לחלוחית אלי קוראת
בוא, אסוף
כאן מקומך.
אהבה ממך אלי
מציפה גלים גלים
נשימתי שוב נעתקת
ו...
גוף אל גוף
אהבה שלי סוערת
המייתך
אותי מחייה
אל תוכך אמצא מקום
לי
אהובה לי
מה את חשה....

מתעוררת
שכובה על בטני
חשה שמיכה
נופלת מגבי
ידיך חופנות את עכוזי
שפתיך במורד גבי
מסתובבת לאט
כדי שלא תפסח על שום צד
נשימתך לוטפת צווארי
לשונך דרומה לפיטמות
מענג אותן קלות
מצמרר את כל גופי

ואתה...
מה חש אהובי...

מתעורר לי על הבוקר
זקור חלום
נכון אלייך
קימורייך שוב בוחן
בידי, בלשוני
המייתך כיוון נותנת
המשכו של מסעי.
ולבי פועם אלייך
מרקד לי את גופי
צמרמורות
אהבה גוברת
לא גומר את
מלאכתי.
כך יורד אל חריצייך
עוד שותה ממעיינך
וחוזר אלי שפתייך
אל עיני הים שלך
בוקר טוב
אישה שלי