היא בחרה ללכת לכיוון הלא נכון
בלילה אפור, לא שחור, לא אכפת לה.
אלוהים מסתובבת ביו המוני אנשים שמסתכלים ולא מבינים.

"אני לא חושבת שבני אדם רעים מיסודם, לא בראתי אותם עבדים
לא בראתי אותם אבודים, נתתי להם מפה פנימית וחוש התמצאות דיי
טוב...אני לא חושבת שהאנושות רעה."

היא עוצרת כדי לראות איך ילד קטן יושן בפינה ברחוב, תמונה
פתאטית היא חושבת...היא יודעת שזה לא יחזיר לה את הרחמים.
יש לו פנים לילד, פנים שהיא בראה, פנים מאוד לא ברורים, היא
בטח היתה שיכורה.

אלוהים באה ממשפחה לא מתפקדת, אבל רחמים תמיד היו לה, היא נתנה
לנו עיניים כדי שנוכל לעצום אותם כשכואב, רגשות כדי לא להיות
כלום, כדי שלא נאבד את שבריר האלוהים שלנו כדי שנוכל לבחור,
לדעת מה טוב ומה רע.

היא רואה איך אנשים רוקדים, מוזיקה שנישמעת כמו רעש, מוזיקה
שאפשר לאבד את עצמך ואת שינאה שלך בתוכם, או יותר נכון, לשנוא
מכל הלב אחרים.
היא רואה איך שלכל אחד שרוקד יש משהו קטן בלב שהם צורחים עליו
שהם שונאים שהשיר מוקדש להם.
היא מקדישה אותו לאנושות.

"מה זאת אומרת לא מאמינים?
מה? אני אמורה לדאוג להם? על מה אתה מדבר? למה הם צריכים אותי?
יש להם הכל בפנים....למה??
מה זאת אומרת "תעזבי את הבית"?? אני יודעת שהם בסדר שם!
למה אני צריכה ללכת לבדוק?? תשלחו את המשיח...מה זאת אומרת
מת??"

מישהו מתחיל עם אלוהים...מציע לה בוטנים...
"נו אז איך החיים?"
"חרא, אני שונא לחיות."
"נו, אז תמות, למה את מחכה?"
"אני לא מאמין שיש איזה אלוהים שירחם עליי וישאיר אותי מת."
"יש אלוהים. ואתה צודק, היא לא תרחם."
בהיה, הולך.
אלוהים אוכלת את הבוטנים.
אנשים כל כך פתאטים...אני בראתי אותם טיפשים כל כך?
למה כולם לבושים אותו הדבר?
למה לעזאזל יש את הצבע ורוד??


"תחזרי אחרי שתלמדי קצת עליהם"
"אבל אני לא רוצה! מה זה משנה?"
"זה משנה כי אם לא את לא יכולה להיות אלוהים יותר."
"אז מה אני אהיה? גמבה?"
"את ילדה קטנה."

היא יוצאת ממועדון ומסתכלת על האנשים ברחוב....או, זוגות...
אלו אנשים אבודים...
מוצאים את עצמם באחרים.
שילכו להיזדיין, הם לא מאמינים בי? לא צריך!
למה מה אני נראת לכם? ישו? בילעדיי אתם תאבדו תיקווה, ופיתאום
לא יהיה נחמד לבד בבפנים, ותהיו אבודים עוד יותר.
בבקשה, זה מה שאתם רוצים? תקבלו את זה.

"אל תחזרי מאוחר! ואני רוצה לראות דו"ח מונח על השולחן שלי עוד
יומים, אם לא אני מוריד לך נקודות"

אלוהים יושבת וחושבת.
היא שומעת איך אישה צורחת מכאב והיא מכירה את ההרגשה.
היא לוקחת אלה ונכנסת לבית הזה.
כשאלוהים יוצאת יש עלייה המון דם אבל החיוך שלה....
"תודה...אני לא יודעת מי את אבל תודה..."
"זה בסדר, תקראי לי אלוהים."

"הם רוצים מוות"
"זה מה שהם רוצים?"
"ואוכל."
"אהה.."
"אני חושבת שאני אלך לאפסנאות."

אלוהים נוקשת קלות על הכתף של הילד
"מממה??"
"היי....אה...אני חדשה בזה, אבל אתה מת."
"אה..."
"פשוט לך ישר לאיש ההוא שם עם הגלימה, הוא יקח אותך."
"אה..."
אלוהים מקפצת לה ברחובות, זה נחמד להרוג אותם..."הם מתרבים מהר
אבל אם אני אשתדל, אני אוכל לפגוש את כולם ולדאוג אישית לזה
שימותו."

mental note:
לבטל גלגול נשמות...

"אתה יודע מוות, אם אתה רוצה, אפשר להחליף"
"EXCHANGE?"
"כן, אתה יודע...תפקידים."
"WELL...YOU MEAN BE GOD."
"למה לא?"
"SURE."
"יופי...אז מה הרשימה להיום?"
"I DUNNO..I ENJOY KILLING RANDOM PEOPLE."
"יופי, זה נשמע משעשע."

"וככה חמוד שלי, אלוהים נהפכה למוות ומוות הוא אלוהים."
"טוב אמא..."
"לילה טוב חמוד."
"לילה טוב אמא..."