ביד אחת מלטפת,
וביד שניה סוטרת.
מחבקת חיבוק,
ויורקת לעברי יריקה.
מקפצת לך,
על הגבול הדק
שבין אהבה לשנאה.

מתי אוכל להבין אותך,
איני יודע.
מתי תוכלי את להבין אותי,
אין לי תשובה.
רק הזמן,
יודע.

אמר לי הזמן,
אתה לעולם לא תבין,
והיא לעולם לא תבין,
עד אשר,
יתנפץ העולם לרסיסים,
יעלם לו.
ואני, יחד איתו.
איתי תעלם לה
האהבה,
השנאה,
והכי חשוב-
הגבול הדק ההוא שמפריד ביניהם.