היא כל כך יפה שבא לי לבכות. אני מביט בתמונה שלה שתלויה על
הקיר, עיניים גדולות, מתחננות לתשומת לב ואהבה. שיער פרוע
שמתפזר עם בריזה קיצית שאינה נראית בתצלום.  פטמות קטנות
ואדומות מתקמרות לכדי כפתורים זעירים ומעוררי הזיות. מבנה גוף
מושלם, לא רחב מדי ולא צר, מעוקל בדיוק בפינות הכי עגולות של
גופה. ממש כמו שצריך.

אני מתבונן עליה, נוגע בעצמי, וחושב שיום אחד תהיה לי אישה
בדיוק כזו. אחת שלא תשאל שאלות, לא תביע דעה, רק תביט בי לעד
במבט מזוגג ותתחנן למגע ידי. כשאהיה באזורה היא תשגע אותי עם
ריח הבושם המטריף שלה, תפנק אותי במאכלים אנינים ותלחש מילים
של עונג לתוך אוזניי המייחלות.  כשתעשה זאת, איברי יזדקר ואיתו
גם כל נים בגופי, ואסחוף אותה יחד איתם בקצב המטורף הזה לעבר
חדר המיטות, שם נתנה אהבים מעלות החמה ועד שקיעתה למחרת.

בבקרים היא תתעורר לידי, בדיוק במיטה הריקה והרחבה הזו שאני
שוכב עליה עכשיו. שעונה הביולוגי יכוון לרבע שעה לפני שאתעורר,
והיא תקיץ בדאגה כנה ורכה, ותתבונן בי מכלה את דקות החלום
האחרונות שנותרו לי לאותו הלילה. במקביל, אם תרצה, תלטף את
פניי בחושניות ותמתין ליקיצתי הטבעית ברוב רגש. כבר עכשיו אני
רואה את החיוך הזה שיהיה לי כשאקום ואראה את הפנים האלו, את
החיוך הזה והעיניים הכחולות האלו מברכות אותי לעוד יום מושלם
באוויר העולם.  מבעוד מועד אני יכול לחוש את גופי על גופה כאשר
חגיגת חיים ארוטית תסייע לי לפתוח את היום טוב יותר מבחלומותיי
הפרועים ביותר.

מחוץ לבית תחכה לי מן הסתם מכונית הלמבורגיני האדומה שלי. אני
אתפעל אותה מרחוק, מתיר את נעילתה ממרחק מטרים בעזרת שלט זעיר
וחדשני.  האישה תעמוד בחלון הבית, עדיין עם כותונת לילה
אוורירית, ותנופף לי בזמן שאתניע את הרכב ואעלם לעבר האופק.
האמת, זה לא ממש יהיה אופק, היות ועם כמות כזו כבדה של כוח סוס
שתהיה למכונית אני בכלל לא ארגיש שיש דבר כזה המכונה אופק.  כל
מקום יהיה במרחק הינף רגל על דוושת הגז - מחולון עד לחו"ל,
מרומא עד לנוגה. העולם יהיה בכף ידי, והיקום במרחק לא רב ישתרך
לו מאחור.

לגבי עבודה אני עדיין לא סגור. האקסיומות הידועות מראש הן שזו
תהיה עבודה מאוד קלה ולא טרחנית, במהלכה אתערה באנשי
האוכלוסייה הגבוהה של קהילת העסקים והממון הישראלית, אדבר הרבה
על מצב המשק והמניות הרבות שיהיו לי; ואנסח עוד מילים גבוהות
מאוד שאני בהחלט יכול לראות את עצמי אומר, אבל לא מבין דבר ולו
חצי דבר ממה שהן אומרות. נשים יפות יקיפו אותי מכל כיוון, ואני
ברוב תום אפלרטט איתן בנונשלנטיות, רק בשביל לראות אותן
מתפתלות אחרי זה, כשאבשר להן שלבי כבר שייך למישהי אחרת. כשמדי
פעם כן אמצא את עצמי בפגישה עסקית בתוך גופה של מי מהן, אוכל
תמיד הרי לתרץ את זה בכך שבעוד לבי תפוס, הרי זה לא מעיד במאום
על איברים אחרים בגופי, הזקוקים לטיפוח הולם גם כן, לעתים
אפילו כמה פעמים ביום.

בפה שלי אני כבר מרגיש את היינות הנושנים מתגלגלים מהלשון
למורד הגרון.  שמות צרפתיים של יקבים ידועים, בקבוקים עם מועדי
ייצור ממיטב הבציר של סוף המאה שעברה, ריחות משכרים.  לצד זה
אטעם מתאבן פה ופרי-ים שם, מבלי שגזרתי תעיד על כך לרגע.
בקיסמים שיישארו מהם אנקה את שיניי כך שתמשכנה להבריק סביב
השעון, מוכנות ומזומנות לצד חיוך של מיליון דולר לכל הזדמנות
מינית או עסקית או שתיהן יחדיו. בין מפגש כזה לאחר אתארח
כשגריר של רצון טוב בכל מיני קוקטיילים והרמות כוסית, לעולם
נושא עמי בפתק מוסתר היטב בכיס קטן של הווסט נאום מוכן לרגל
המאורע. וכשאדבר, הקהל יידום ויתבונן מרותק ברטוריקת הגוף
הידועה שלי נישאת אנה ואנה, תנועות יד חדות ומדויקות לצד מחוות
גוף אנושיות ומעוררות השתאות.  כל מילה תנצנץ כמו פנינה בלב
מדבר צחיח, כל היגד - תורה שעליה יתחנכו רבים וטובים. התשואות
יקראו להדרן, ואני אקרוץ לכולם בנימוס, מנסה לבטל בתנועת יד את
מחוות הכבוד השופעות.
 "באמת...  זה בסדר...  אתם לא צריכים..."

בישיבות הדירקטוריון הבכיר כולם יחכו למוצא פי. אני אלגום
מבקבוק המים המינרליים ואומר דבר או שניים חשובים על שלום
העולם ורווחת האזור. בהמשך אחלק מחמאות לעושים במלאכה ואתן
תדריך לגבי מה שצפוי לנו בעתיד הקרוב. עקומות אנליטיות בכיוון
מאוד ברור וחיובי יספקו את רצון כל המשתתפים בכינוס, והם ייצאו
מחוייכים ומפויסים הבייתה. מכיוון שהשעה תהיה רק שלוש בצהריים
וכל העסקאות עם טייקוני התאגידים הבכירים במשק תיסגרנה, אחתוך
מוקדם לבית הספר הפרטי של אחד מילדיי ואאסוף אותו מפתח מוסד
הלימודים, בדיוק כשיפסע מחוץ לכותליו.
"אבא!", הוא ירוץ אליי, אחוז התלהבות והערצה, ויחבק חזק את
המותן שלי שתישק לקצה שיערות ראשו.
כל הילדים האחרים ישרקו כשיראו שאבא של הבן שלי נוהג במכונית
מבריקה ומעוצבת; ילדות בנות עשר יתעלפו בפאתי הגינה הציבורית.
השמש תזרח והעננים ינוסו לאחור עת נדהר יחדיו לעבר שקיעה
מוקדמת שתצבע את השמיים באדום.

בתא המטען של האוטו יאוחסנו שני עפיפונים בצורת בעלי חיים
שהכנו במיוחד לארוע. ממרום הר אזורי מרשים במיוחד נטיס אותם
ברוח המדוייקת ביותר שנמצא לצורך הדבר. ציפורים יברכו אותנו
לשלום בקולות שיר מתואמים, בדיוק כמו אלו שירונו לי כל יום על
ראש הברוש שבחצר.  שמחה ומהומה תמלא את לבו הקטן של בני ואת
לבי הרחב, והוא יעטוף אך בקושי את פלג גופי ויאמר לי איזה אבא
נפלא אני וכמה הוא שמח שהוא בא לעולם. בשלב הזה גם תצטרף זוגתי
- עדיין בכותונת לילה מהממת, יש לציין - ותצעד איתי ועם הבן
במורד הפסגה אפופת הדשא והתהילה. עייפים אך מרוצים נצנח כולנו
לשנת בין ערביים חמימה, ראשנו מלאים מחשבות מאושרות ונטולות
דאגה.

כשאני מגיע לפורקן, האישה שבתמונה תוקעת בי את המבט האורגזמתי
ביותר שאישה אי פעם העניקה לגבר. לו רק הייתה לי דרך לומר לה
מה היא עושה לי כל פעם מחדש עם המחשבות האלו, הייתי ודאי הופך
אותה למאושרת שבנשות העולם. אני מתרומם מהמיטה, מנגב את עצמי
ומנשק בעדינות את הוגינה המשורטטת שלה שמפנה מבט לאוויר העולם
מבעד ללבן עליו היא מתנוססת. שנייה אחרי אני מתמוטט בחזרה על
המיטה, מסתובב על הצד ושוקע בתרדמה עמוקה ומהורהרת.