מיייאו...נאיביות...מייללת החתלתולה בעודה מלקקת את שפתיה
החושניות ברוך. בייבי תתעורר, הן לא סירבו לך בגלל שהן
מבולבלות ובטח לא סירבו לך בגלל שהן מבולבלות ובטח לא בשל
היותן טיזרית  מקצועיות, הן סירבו לך כי אתה לא עושה להן את
זה.  
לא צריך להיות מבולבלת, טיזרית ובטח שלא אמא תרזה בשביל לצאת
שבועיים תמימים ולהבין שלא אתה הוא המתאים (לי זה לוקח בערך
דקה שתיים) כמו שאומרים זה לא אני זה אתה.
האחד הוא זה שממלא מספר פונקציות בעולמה של העלמה, בד"כ את
התפקידים הכיפיים.
תפקידו של ה"אחד" הוא לזעזע את עולמה, למלא אחר ריגושיה, הוא
יכול להיות הזיון שלה לאותו חודש, או הקינג שימלא את כל
הפנזטזיות המיניות הפרועות של החתלתולה לאורך כל השנה.
ובכן בכל אלו אתה לא זכית...  יעודך החיים הוא ברור וודאי, אני
מכירה אותך, היו חמודים רבים כמוך בחיי.
נקרא לך המציל שטובע אתה הוא זה שתמיד מופיע לאחד שה"אחד"
מחליט ללכת ולהשאיר את המסכנה עזובה ובוכייה, אתה הוא זה שאוסף
את השברים ומפנה את הרסיסים של הענוגות אחרי כל אותם "אחדים"
אשר לוקחים הכל ומותירים אותה שבורה וכואבת.
אתה כמו "מצבר" שנותן בה כוח ומטעין אותה בשביל ה"אחד" האחר
הבא. אתה יכול למחות מהיום עד עולם על כללי המשחק, אבל בתוך
פציפיסט במשחק הזוגיות, חסר כלי נשק ואמצעי לחימה, תמיד תיוותר
מחוץ למשחק של נשים, זוגיות, זיונים, אורגיות ועוד כמה
מתענוגות החיים אבל שוב במקום להנות ולזיין אתה עסוק בלמיין
ולקטלג אותנו למשבצות איומות חסרות כל נגיעה למציאות.
כאן אפסיק להתעסק בעולם הוירוטואלי העגום בו הנך נמצא, ואעשה
מעבר ישיר בחזרה לעולם הצבעוני והפורח שלי בעודי מפזזת לי
ברחבה של הפאב ומתעלמת לחלוטין ממבטי הגברים מזילי הריר, עמד
מולי גברבר עם מבט נונשלנטי בעיניים, הוא מצץ סיגריה באיטיות
והביט בי דקות ארוכות, ללא בושה נעצתי בו מבט חתולי בחזרה.
הפעם זה קרה, הצבט שלו עשה לי משהו, חייכתי אליו עם המון חום
וידעתי שהפעם אני רוצה.
הוא ניגש אליי באיטיות והמשיך להביט בי בחום "בואי נתנשק" הוא
הציע, הבטתי בו מופתעת שמעתי הצעות נועזות יותר אבל איך שהוא
אמר את זה ואיך שזה גרם לי להרגיש, זה פשוט היה נכון.
עוד לא הספקתי לעכל ומספר שניות אחרי הייתי עם גבי כלפי הקיר
ולשון ארוכה וחושנית נעוצה בתוך פי.  
המוזיקה ברקע והשתייה שלפני פשוט העצימו את התחושה הגבר הזה
רוכן מעליי בין 300 חוגגים, חופר לי בתוך הפה ומצמיד אותי
אליו.
זאת היתה הרגשה מ ד ה י מ ה  בחנייה המשכנו את ההכרות
ה"מעמיקה" שלנו, איי שם בין המכוניות ואח"כ נפרדנו מחויכים
לדרכינו ולעוד לילה של לישון באלכסון ולחבק את הכרית שליד,
הפעם ההרגשה היתה שונה זה פשוט הרגיש נכון.  ה א ח ד !!!!!