בחשכת הפינה
של פאב שכונתי מתפורר
אני לוגם כוס בדידות
מתקליט ויניל
שחוק ושחור כעורה
קול שתוק של זמרת מתה
חורק מתוך מכונה כעורה,
חורץ במחט אווירה אפופה
בצרידות רמקולית מתריסה.
קולה מתייפח ו-Misty
עולה באד של עצבות
מרים כוס לזכרה
ולזכר החיוך שלקחת בלכתך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.