ליאור נוימן / במסילת הזמן |
על מסילת הזמן דוהרת לה רכבת, בכל שלב היא קצת יותר נשחקת.
לפעמים יש תחנות, שם מוסיפים לה עוד קרונות. בחוץ נפרש הנוף,
לפעמים בוער, לפעמים תמים. פעם יער ופעם ים. רק איש אחד נוהג
בה, רק הוא האיש אשר אחראי לה. למסילה אין ספור צמתים, גם
פניות, גם עיקולים. על מסילת הזמן דוהרת הרכבת, בכל שלב היא
מתעשרת. לפעמים בשאלות נתקלת, לפעמים תשובות קוטפת. על מסילת
הזמן דוהרת לה רכבת, ודוהרת, ודוהרת ודוהרת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|