על שם סוניה אולינסקי.
שסיפקה ללא ידיעתה כמויות של השראה.
ושמתחמקת מהטלפונים שלי.

אחד האספקטים האהובים עלייבעלייה הרוסית הן הרוסיות.
ואני מתנסח כך בכוונה.
הנשים הצפון-מזרח אירופאיות מספקות בדרך כלל יופי ואינטיליגנציה
בחבילה אחת. במקרה של סוניה יש בונוס נוסף- קצת אי שפיות.
היא מורדת, פריקית, על גבול המורבידיות. הערצתי אותה בסתר.
היא גם כריזמטית להפליא וזה היה צד שפחות אהבתי בה (בעיקר כי הוא משך
מתחרים).

האם יש לי רשות להנציח אותה בלי לשאול? אולי לא...
אבל מצד שני, לעולם לא יהייה לי האומץ לגלות.

לחיי סוניה.