תום ראון / לילה של יסמינים |
חשקתי בו כלהבה
הייתי נותנת חיי
בעבור שבריר של אהבה
מתחת לשמיכה כבדה,
מתלהט עורי ונמס
אל גופי תענוג חמקן
מתעקש להיכנס
לו נכח הוא אותו לילה
וריח יסמינים באוויר
היה תוך שניות מגלה
כמה עדין גופי ושביר
בעת ציפייה, רצון חסר פשרות
כשמתוך נשמתי תקוות נושרות
כטיפות גשם על האדמה
ליבי המה מתאווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|