על זריי תאוותך הגשתי עצמי
ובתחתוניי תחנוניי אלי-און
ורקחת עינוג סוער ללילי,

באצבעותיך פרטת על מיתר התשוקה
במכחול לוהט על עוגביי ציירת המסע
והדרך במעלה גופי פנויה וחלקה,
ולקחת בפיך פטמותיי הזקורות
מוללת באצבעותיך, מתגרה בי קשות
בכריות אצבעותיך פישקת עלוות השושן
נשמת ניחוחו המבושם של מטר טלליי,
בשיכרון חושים החדרת לשונך
מצייר עיגולי אש במסע אל מעיין הברכה
ורטט פורקן אלוהי הרעיד כהד בדונג פרי-גני

והייתי לך מנגינה במסע
אל גן הפריון הנכסף.