|
ל- נ'
אני מפסלת את עצמי אליך
רגליים, בטן, חזה, פנים.
עד שלא נותר ממני זכר
ואז נמסה
לשלולית שעווה מותכת
ומאבדת צורה.
ועכשיו שנינו מתים.
מכינת רבין, אורנים
19/06/2003
http://stage.co.il/Stories/537258290 |
|
|
כשאני שולחת את
לחמי, לאן הוא
מגיע?
ומי שאוכל אותו,
זה טעים לו
בכלל?
ואם עד שהלחם
מגיע הוא כבר
קשה ומלא עובש,
מה אז עושים
איתו?
אחת שואלת כ"כ
הרבה לפני שהיא
מוכנה למסור
אוכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.